רש"ש על עירובין פ״ז

1 רש"י בד"ה היתה סמוכה. אע"פ שהנסר רחב י"א ומשהו אין מועיל כו' אלא טפח ומשהו כו'. קשה לפ"ז הוי סגי באורך ד"א על רוחב טפח ומשהו. רק באמצעיתו יהיה בולט עוד אורך י"ט ברוחב ד"ט כזה וגם בתקנת ר"ח ב"ע גופיה היה די בגזוזטרא אורך ד"א ברוחב ד"ט ובאמצעיתה תהיינה יוצאות משני עבריה י"ט מזה וי"ט מזה על רוחב ד"ט ותהיה בצורת שתי וערב:

2 רש"י ד"ה היתה זקופה. וכוף שפת רחבה טפח ומשהו כו'. כצ"ל:

3 רש"י בסה"ע דא"ל דגבי רשויות דאורייתא כו' אבל לגבי כרמלית כו'. חילוק זה אמר רבא להדיא לעיל ט. ולכאורה גם שם ה"ל להתיר בפחות מג' אפי' בפתוח לכרמלית וצ"ע בזה:

4 גמרא דעביד לה ניפקי כו'. כצ"ל בי' הרבים וכמו שהועתק ברש"י. ולכאורה ה"נ דדוקא אם היה בם ניפקי הרבה דכי מצטרפת להו ה"ל פרוץ מרובה עה"ע דאל"ה ה"ל להתיר עד עשר דה"ל כפתח. אבל מלשון רש"י והטוש"ע משמע דלא הוה אלא חדא בכל צד וצ"ע. ואולי לזה השכיל הב"י לפרש דר"ל דעשה המחיצות לאורך האמה. דה"ל נפרץ במלואה לכן בעינן שלא יהיה יותר משיעור לבוד. ודלא כב"ח שכ"ע כד ניים כו' והסכים גם הט"ז ע"י: